כשגברים הופכים לנשים טובות יותר מנשים

כיצד ניתן לבטל את הנשיות, את האימהוּת, ואת המשפחה? על ידי הקביעה כי גם גברים יכולים להיות נשים. מחידושי הפרוגרסיביות הליברלית


מאת אנה מהג'ר ברדוצ'י


אחת המנטרות הפרוגרסיביות-ליברליות היא "להוריד את הפטריארכיה" [הגברית השלטת] אבל המציאות היא שהאידיאולוגיה ה"מוּדעת" (woke)[1] החדשה מעצבת עולם ללא נשים.


רייצ'ל לוין, גבר ביולוגי, הוכרזה כ"אשת השנה" על ידי העיתון רב-ההשפעה USA Today . צילום: ג'ראד הנדרסון, USA-Today, Sipa USA, AAP


לאחרונה הכתיר, USA Today את סגנית שר הבריאות, רייצ'ל לוין, שהיא גבר ביולוגי, ל"אשת השנה".

במשך שנים, קידמו ממשלות וארגונים לא-ממשלתיים במערב קמפיינים ותוכניות להעצמת נשים, אך תועמלנים 'מודעים' משנים כעת את המגמה הזאת. הם מעדיפים שגבר יהיה "אשת השנה", ובכך הם שוללים מנשים את ההזדמנות לזכות בתואר הזה. ככלות הכל, לווין לא עשה דבר כדי להיות ראוי לפרס זה. אילו הוא היה באמת אישה, הרי שעצם היותו סגן שר הבריאות לא היה מזכה אותו כלל בתשומת לב מצד העיתונות. הוא "אשת השנה" רק משום שהוא מכריז על עצמו כעל אישה. כעת, ילדות קטנות אמורות להסתכל על גבר כעל מודל-חיקוי להעצמה נשית.


למעשה האידיאולוגיה ה'מודעת' מחלישה את כוחן של נשים. דוגמא נוספת לתהליך המזיק הזה היא השחיינית ליה תומאס, שהינה גבר צעיר שפונים אליו בתור "היא". הוא הורשה להצטרף אל נבחרת השחייה של הנשים באוניברסיטת פנסילבניה בשנת 2021 והתחרה בעונת השחייה 2021-2022, במסגרת הנשים, שבה הוא היה "דומיננטי". יתרה מזו, לאחרונה, הוא אפילו זכה באליפות הארצית של הליגה הראשונה, כשהגיע למקום הראשון בתחרות 500 יארד בסגנון חופשי. יצוין שכאשר הוא התחרה באותו אירוע לפני ארבע שנים בתור גבר, הוא הגיע למקום ה-65.


אין זה מפתיע שתומס הגיע למקום הראשון בתחרות נשים. גברים מנצחים נשים בתחרויות ספורט, בגלל גורמים כמו מסת שרירים, רמות טסטוסטרון גבוהות בהרבה, ועוד. כאשר מציבים נשים בתחרות נגד גבר התחרות היא בלתי-הוגנת במהותה, ואם המגמה הזאת תימשך, תישלל מבנות האפשרות להיות ספורטאיות; יש בכך מן האירוניה שספורט הנשים יישלט על ידי גברים. ראוי לציין גם שלחילופין, נשים המזדהות כגברים טרנסים שירצו להצטרף אל קבוצה של גברים, לא ייהנו משום יתרון פיזי: שוב, הספורטאים הגברים יפגינו ביצועים טובים יותר. נשים הולכות ו"מתבטלות" בהדרגה.


"טיפול אימהי (mothering) לעומת אימהוּת (motherhood)"

הגענו למצב שבו המחוקקים שלנו ואנשי האקדמיה כבר אינם יכולים (או אינם רוצים) לענות על השאלה הפשוטה: "מה היא אישה?" אילו היו עונים, הם היו צריכים להודות שישנו טבע ביולוגי שאי אפשר להתעלם ממנו, ושנשיות מקושרת אל אימהוּת. ולכן, ההתקבעות של ה'מודעים' על ביטול נשים מכוונת בדיוק נגד רעיון האימהוּת, ולפיכך נגד המשפחה הגרעינית. אם התומכים באידיאולוגיה ה'מודעת' מבטלים את הנשיות, הם יכולים גם לבטל את האימהוּת כתוצר של נישואין בין גבר לאישה, וכתוצאה מכך, להרוס את המשפחה. הפמיניסטית האמריקאית אדריאן ריץ' סיכמה את התפיסה הזאת באמצעות הסיסמה "mothering against motherhood", או "טיפול-אימהי לעומת אימהוּת". בספרה, Of Woman Born: Motherhood as Experience and Institution (ילוד אישה: אימהות כחוויה וכמוסד), מסבירה ריץ' שהאימהוּת היא "מוסד פטריארכאלי" ש"פגע באפשרויות הפוטנציאליות של נשים."


בעקבות רעיונותיה של ריץ', מציינת אנדראה או'ריילי, סופרת ומרצה בבית הספר ללימודי נשים באוניברסיטת יורק בטורונטו, שאימהוּת היא מבנה חברתי וחלק מ"אידיאולוגיה" דכאנית. היא כותבת: "אימהוּת איננה....תפקיד טבעי או ביולוגי בעיקרה: אלא, היא באופן ספציפי ומהותי פרקטיקה חברתית שעוברת ללא הרף עיצוב-מחדש כתגובה לגורמים כלכליים וחברתיים משתנים. כהבניה חברתית, משמעותה משתנה עם הזמן ועם המקום; אין חוויה מהותית או אוניברסאלית של אימהוּת. אימהוּת פטריאכלית... איננה עניין טבעי או בלתי-נמנע. ומאחר שהמוסד הפטריארכאלי הוא הבנייה חברתית, ניתן לקרוא עליו תגר ולשנותו".


לאחר מכן היא הרחיבה את הדיבור על התיאוריות של ריץ': "אימהוּת, באופן הביטוי האידיאולוגי הנוכחי שלה, מתייחסת אל maternity כאל דבר שהוא טבעי עבור נשים וחיוני להווייתן, ורעיון זה מוטמע בתוך האמונה שנשים הן אימהות באופן טבעי. בעיני ריץ', ובעיני תיאורטיקניות מאוחרות יותר, השיח הזה הפך להיות דכאני כלפי אימהות לא משום שלילדים יש את הצרכים האלה [כלומר, הם זקוקים לבלות זמן ואנרגיה עם אימהותיהן, אלא משום שאנחנו, כתרבות, מכתיבים את הרעיון שרק האם הביולוגית מסוגלת למלא את הצרכים האלה...האידיאולוגיה המודרנית של האימהוּת הופכת את האימהוּת לדכאנית עבור נשים, משום שהיא דורשת התכחשות אל העצמיות של האם עצמה."


האלטרנטיבה של או'ריילי לאימהוּת היא "טיפול אימהי פמיניסטי". ואולם כשהיא מנסה להגדיר מהו "טיפול אימהי פמיניסטי", היא מציינת, באופן מבלבל, שהוא "נקבע יותר על ידי מה שהוא לא מאשר על ידי מה שהוא כן."


בעיני התומכים באידיאולוגיה ה'מודעת', ל"עצמיות" צריכה להיות עדיפות על פני אימהוּת, שהיא עצמה צריכה לעבור דקונסטרוקציה. בעיניהם, אימהוּת אפילו לא צריכה להיות פרי של נישואין בין גבר לאישה, מאחר שהמשפחה המסורתית נחשבת למרכז שממנו צומח הדיכוי הפטריארכאלי. באופן אירוני, כדי להרוס את הפטריארכיה, יש צורך לבטל את הנשיות ואת האימהוּת, שהן עמוד התווך של מבנה המשפחה המסורתית.


הספורטאית הטרנסג'נדרית מאוניברסיטת פנסילבניה, ליה תומאס, מחזיקה במדליה בה זכתה לאחר שסיימה במקום החמישי בגמר 200 מטר בסגנון חופשי באליפויות השיחה והצלילה של ה US NCAA ב-18 במרס 2022. צילום: AP, ג'ון בזמור.


'הרס המשפחה המסורתית'

כיצד ניתן לבטל את הנשיות, את האימהוּת, ואת המשפחה? על ידי הכרזה שגם גברים יכולים להיות נשים (כל דבר הוא הבנייה חברתית). האידיאולוגיה ה'מודעת' דוחפת להיווצרות חברה שאין בה מינים, רק מגדרים שאדם יכול לשנותם בהתאם להלך רוחו ורצונו. משמעות הדבר היא שהמונח "אישה" כבר לא יהיה יותר קל להגדרה, אלא נושא סובייקטיבי.


נשים נדחקות להתכחש לטבען ולהתמרד נגד האימהוּת. תומכי ה'מודעות' רוצים להכחיש - כפי שכתב האפיפיור יוחנן פאולוס ה-II באיגרת השליחית – Mulieris Dignitatem (כבודן של נשים) - שתרומתה של ה"האם" [כלומר, אישה ביולוגית] היא תרומה מכרעת להנחת היסוד לאישיות אנושית חדשה".


המשפחה המסורתית תתבטל, מאחר שזהו מוסד שבו גבר ואישה ממלאים תפקידים מוגדרים (אם ואב), והיא תוחלף ביחסים מרובי צורות (פולימורפיים) בין מגדרים. האינטלקטואל הספרדי בניגנו בלנקו, שעמד בראש "פורום המשפחה" (Foro de la Familia), הסביר: "חיים פרטיים וחיי משפחה עוברים פוליטיזציה והופכים להיות מרכזה של האסטרטגיה הפוליטית של האידיאולוגיה החדשה. מדוע נישואין אינם יכולים להיות מוסד שהוא ספציפי לאיחוד בין גבר לאישה? משום שאין שום גבר ואין שום אישה." את הנישואין יש להחליף באיחוד בין שני מבוגרים או יותר, מכל מגדר שהוא.


פאולה אולירניק מפולין מחבקת את מי שהיה אז האפיפיור- יוחנן פאולוס ה-II- במהלך חגיגה עם אנשים צעירים בכיכר סט. פטרוס בוותיקן בשנת 2004. מוקסם מן המשמעות הטמונה בכך שגבר ואישה נולדו שווים בצלם אלוהים, יוחנן פאולוס ה-II כתב שתרומתה של האם הביולוגית היא תרומה מכרעת להנחת היסוד להיווצרותה של אישיות אנושית חדשה. בעיניהם של אקטיביסטים טרנסיים, דברים אלה הם בגדר כפירה. צילום: CNS, ג'אנקרלו ג'וליאני.


לדבריה של הסופרת הפמיניסטית סופי לואיס, "ביטול המשפחה איננו הרס יחסים של דאגה וטיפול, [בילד] אלא להפך, הרחבה והגדלה שלהם". כתוצאה מן ה"הרחבה" הזאת, גם קרבת הדם מונמכת, מאחר שהמשפחה הטבעית היא חלק מן ההבניה של המשפחה המסורתית, ולכן חלק מן הפטריארכיה.


במקום זאת מבליטים ומהללים את הפונדקאות, משום שהיא קוטעת את הקשר הטבעי בין אם לתינוק ברחם. לואיס כותבת: "אנחנו הבוראים זה של זה, ונוכל ללמוד איך לפעול כך באופן קולקטיבי. את האמיתות האלה ברצוני לכנות בשם פונדקאות אמתית, פונדקאות מלאה." לאחר מכן היא הוסיפה: "הורות נורמטיבית, או קרבת-דם (kinship) נורמטיבית... יוצרת גופים לא רק דרך הולדה (ואפילו לא בעיקר דרך הולדה), אלא גם דרך התהליך של מגדור של גופים אלה לזכר או נקבה. זהו אחד מהאספקטים המאתגרים, ואולי המאתגר ביותר, של האופק של הורות קווירית: תבוסתה של קרבת-הדם כ"מערכת מפוקחת שנועדה לגרום לאנשים להיראות כאילו נולדו לתוך מין אנטומי".

תושבת ניו יורק אוחזת בדגל טרנסג'נדרי. בשנת 2021, ממשל ביידן ערער על פסיקה משפטית שהגנה על אנשי צוות רפואי מפני הצורך לבצע הליכים לשינוי-מין המנוגדים למצפונם ולשיפוטם הרפואי המקצועי. צילום: CNS, ברנדן מק'דרמיד, רויטרס.


קיבורגים (אדם-מכונה)

לדבריה של הלן הסטר, מחברת קסנופמיניזם ("צורה הדוגלת בביטול המגדר, אנטי-נטורליסטית, טכנו-מטריאליסטית של פוסט-הומניזם), שייסדה קבוצת לבוריה קובוניקס, הטכנולוגיה מסייעת להתגבר על גבולות אנושיים ולפרק את המשפחה המסורתית. בספרה, מצטטת הסטר את הפמיניסטית הרדיקלית שולמית פיירסטון, המגדירה היריון כ"דפורמציה זמנית של הגוף" וטוענת שאקטוגנזה (התפתחות של העובר בתוך סביבה מלאכותית) תהיה "הזדמנות חסרת תקדים" לשים קץ ל"דיכויים של אלה שאינם יכולים להיכנס להיריון" ושחרורם מ"עריצות הרבייה." הסטר מכירה ב"אספקטים המטרידים של ההתייחסות [של פיירסטון] אל הסוגייה הזאת", אך היא בכל זאת שותפה לאמונה שהיריון הוא דבר שניתן לשנותו באופן טכנולוגי. יתר על כן, היא מסבירה ששחרורו של הגוף דורש שחרור מהגוף, וטוענת אפילו שמכשיר שאיבת הווסת של Del-Em (שהמציאו פמיניסטיות אמריקאיות בשנות ה-70) הוא "דוגמא מעוררת-תקווה איך יכולה להיראות טכנולוגיה קסנו-פמיניסטית."


אחרי "שחרור" האישה מן הנשיות ומן האימהוּת, ולאחר ביטולן של המשפחה המסורתית ושל "מערכת המגדר הבינארית", השלב הבא הוא פוסט-הומניזם. כפי שהסבירה זאת החוקרת האמריקאית דונה ג'. האראוויי במאמר משנת 1985: A Cyborg Manifesto , ל"קיבורג", המוגדר כיצור ב"עולם פוסט-מגדרי," אין שום קשר לביסקסואליות, סימביוזה טרום-אדיפליות, עבודה לא-מנכרת, או פיתויים אחרים לכּולִיוּת (wholeness) אורגנית דרך סיפוח סופי של כל כוחותיהם של החלקים והפיכתם לאחידות בדרגה גבוהה יותר."

במניפסט שכתבה, האראוויי, היא ציינה גם ש"עולם הקיבורג" הוא עולם שבו אנשים אינם חוששים מהקרבה בינם לבין מכונות. הקיבורג הוא יצור-כלאיים בין מכונה לאורגניזם, המתגבר על הדיכוטומיות בין האנושי למכאני, טבע ותרבות, זכר ונקבה, נורמלי וזר, רוח וחומר.


מלחמת חורמה של הווקיזם נגד האנושיות

ה"ווקיזם" (woke-ism) מנהל מלחמת חורמה נגד האנושיות, מתוך כוונה ברורה לעוות באופן רדיקלי את הטבע האנושי, ותוך כדי כך מקדמת מטרה של הרס-עצמי. לכן אין זה מפתיע שהאויב העיקרי של האידיאולוגיה הטוטליטרית הזאת הן נשים, שמחזיקות בידן את הכוח ללדת חיים חדשים. הליברליזם הפרוגרסיבי מקדם את חוסר-האנושיות ובכך שואף לרוקן את רחמן של הנשים מחיים; אין זה צירוף מקרים שבתנ"ך, השורש בעברית למילה "רחמים" (חסד, שהוא ההיפוך של חוסר-אנושיות) הוא רחם.


מעניין לציין שחלק מן התומכות העיקריות בפתולוגיה הרסנית זאת הן נשים הסבורות שכדי לשחרר נשים מה"פטריארכיה", אין זה מספיק להשיג זכויות שוות והזדמנויות שוות, אלא יש צורך גם למחוק את הדואליות גבר-אישה (Karl Marx docet! )[yaelz3] . זו הייתה גם התפיסה של הפילוסופית הצרפתייה סימון דה בובואר, שהאמינה שגברים הם אלה שהגדירו מה זה אומר להיות אישה, ושגברים בנו את הקטגוריה "אישה" כדי לדכא נשים וכדי לנצל את "פונקציית הרבייה" שלהן. לכן, כדי לשים קץ ל"דיכוי הפטריארכלי" הזה, צריך להסיר את ה"קטגוריות" גבר ואישה ולהחליפן במגדרים הניתנים להחלפה זה בזה ובנטיות רגשיות-מיניות שיכולות להשתנות ללא הרף. אולם, הפרדוקס הוא שנשים לוקחות כיום הורמונים כדי להפוך ל"גברים" וגברים יכולים כיום "ללדת", בזמן שגברים ביולוגיים מחליפים את הנשים בכך שהם מנצחים אותן בספורט והופכים להיות מודלי-חיקוי עבור נשים.


אם הפטריארכיה הואשמה בדיכוי נשים, הרי שהאידיאולוגיה החדשה הזאת היא גרועה בהרבה. הווקיזם בונה חברה הנשלטת על ידי גברים, שבה נשים מבטלות את עצמן ואין להן מקום, בזמן ששוטפים את מוחנו כדי שנאמין שגבר יכול להיות אישה טובה יותר מאישה.

מאמרים קשורים: Endocrinologist: no scientific basis to transgender assumptions

Monica Doumit: cancel culture cancels … parents


אנה מהג'ר ברדוצ'י היא סופרת, עיתונאית וחוקרת במכון ממרי

[1] עפ"י מורפיקס:(סלנג אמריקאי) אדם המודע לסוגיות חשובות, בעיקר בנושאי גזענות וצדק חברתי